מידעון אב"ע אורות מודיעין- פרשת תולדות תשפ"ב

מידעון פרשת תולדות

"ואל שדי יברך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך"

חג סיגד שמח - לכל עם ישראל!
כל בוקר בפתיחת תפילת שחרית אנו אומרים: "דבר ציווה לאלף דור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם לאמר - לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם"
כי "האדם" "עץ השדה". לכל עץ, לכל אדם יש אדמה המתאימה לו. "אמר רבי שמעון בר יוחאי אתם קרויים אדם".
האדמה שנועדה לצמיחת עם ישראל היא ארץ ישראל שנקראה פעם "ארץ כנען". כנען מלשון כניעות וענווה.
כאשר עם ישראל מקבל על עצמו עול מלכות שמיים וחי לפי הצו האלוקי, ברכת ה' חלה עלינו.
"ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך"
בסופו של דבר, ברכת האבות אברהם ויצחק מתנקזת לזרע יעקב, לבני ישראל.
אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין. הברכה מגיעה, כמו המשיח בהיסח הדעת, ממקום סמוי ובדרך לא צפויה.
עשיו מוכר את בכורתו וברכתו ליעקב. אך במהות הפנימית יעקב הוא מידת האמת "תתן אמת ליעקב". והגילוי הישיר של האמת הוא בשם החדש המוענק ליעקב ע"י המלאך וע"י הקב"ה "לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל". ישראל מבטא את הקשר הישיר עם האל "ישר-אל". והשם ישראל כולל בתוכו בראשי תבות את שמות כל האבות והאמהות כדלהלן:
יצחק יעקב שרה רבקה,רחל, אברהם ולאה.

שבת שלום וחג סיגד שמח
הרב אשר כורסיה
ראש האולפנה
ומשפחת האולפנה

רגע של חינוך מפרשת תולדות

למה אהב יצחק את עשו?
סיבת אהבתו של יצחק לעשו מוסברת בתורה במילים- "כי ציד בפיו", הפרשנים השונים ניסו לתת הסבר לסיבה התמוהה הזאת וכולם כיוונו למקום אחד- יצחק אהב את עשו מכיוון שלא ידע מיהו ומהו באמת.
אבל יש תשובה אפשרית אחרת:
יצחק אהב את עשו דווקא מפני שידע היטב מיהו ומה מעשיו.
מסופר על הראי''ה קוק שפעם פנה אליו אדם וביקש עצה בעייניני חינוך בנו שסר מדרך התורה. שאל אותו הרב קוק- 'אהבת את הבן שלך כששמר מצוות?' 'כמובן', השיב האב. 'אם כן', אמר הרב, 'מעתה והלאה אהוב אותו אף יותר'.
ייתכן שכאשר התורה אומרת לנו שיצחק אהב את עשו בגלל הציד שבפיו, כוונתה ללמדנו שהוא לא היה עיוור למעשיו ולטיבו. יצחק אהב את עשו לא מתוך עיוורון אלא בעיניים פקוחות, בידיעה שבנו יגרום לו אכזבות רבות, אבל גם בידיעה שהאחריות המוסרית של ההורות תובעת מאיתנו לא להתייאש מבן שסר מהדרך, ודאי לא להרחיקו.
(מעובד מתוך הספר סיג ושיח של הרב זקס לפרשת תולדות)
הלוואי ונזכה להיות מהמקרבים ולאהוב את ילדינו ותלמידותינו באשר הן כפי שהן.
שבת שלום!
אלינור וולף
רכזת שכבת יא

פָּרַשׅילַת- טור פרשת השבוע מאת שילת יצקן, תלמידת כיתה ט'!

"וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלישתים"

בפרשתנו מסופר על המקרה המוזר שבו יצחק אבינו חזר אל הבארות שאברהם אביו חפר ופלישתים חסמו לו.

יצחק אבינו חופר וחופר והפלישתים שבים וסותמים לו את הבארות.

אם היינו רואים את המקרה הזה היום, היינו מסתכלים על הנעשה בעין עקומה ומבולבלת- בן אדם חופר וחופר ומשקיע מעצמו ואחרי שסותמים לו את הבאר הוא ממשיך לחפור וממשיך גם כששוב באים וחוסמים לו.

היינו מסתכלים ושאולים את עצמנו? למה הוא ממשיך לחפור? למה הוא לא מפסיק עם זה? זוהי לולאה שלא נגמרת, הוא משקיע וחופר והם סותמים.

בחיים שלנו קורה לנו בדיוק את אותו הדבר, לפעמים אנחנו מרגישות שאנחנו נמצאות בלולאת זמן שלא נפסקת, אנחנו עושות משהו שוב ושוב ולא משנה כמה פעמים נשנה את הדרך(או נרגיש שאנחנו משנות), אנחנו מוצאות את עצמנו שוב באותה ההתמודדות.

הלולאה הזו גורמת לנו לשאול את עצמנו שאלה- האם הכל היה לחינם? מדוע אנחנו לא מצליחות להתקדם ולהשתנות?
יצחק אבינו חופר את אותן הבארות שאברהם אבינו חפר ובכל זאת מוצא בהם ''מים חיים'', אחרי כל המריבות עם אנשי גרר והפלישתים הוא עדיין ממשיך לחפור.

האמת? חבל שיצחק אבינו לא נמצא בימינו, הוא דוגמא טובה מאוד למידת ההתמדה, הוא מלמד אותנו שלא משנה כמה קשה, או שנכנסת לאיזו באר ולא הצלחת לצאת ממנה(תרתי משמע) או שהעניין נראה בלתי אפשרי, או שהסביבה מורידה אותך מטה ומקטינה אותך- אם תמשיכי בדרך שלך, תתמידי, תהיי בטוחה בעצמך, ברצונותייך ובמעשייך, תראי שתצליחי!

ה''נתיבות שלום'' מנתח את כל המהלך של חפירת הבארות ומדגיש לנו שאצל אברהם נכתב "ונקרא המקום באר שבע", ולעומת זאת אצל יצחק כתוב "ונקרא המקום באר שבע" -עד היום-.

ולמה רק יצחק זוכה בנצח הזה?

התשובה לכך היא שמה שיהודי עובד עליו קשה ומתאמץ עליו– נשאר לנצח ושייך לו לעד.

והנה יקרה! עוד סיבה למה כדאי לך לא להכנע לסביבה, ללכת עד הסוף לפי האמונה שלך ולפי לאן שהלב שלך מכוון אותך.

שבת שלום ומבורך!

סרטון סיכום שבוע ירושלים לכיתות י"א!

לצפייה בסרטון- לחצו על התמונה>>>

ציוד חדש למגמת מוזיקה! 🎤🥁🎸

חוגגות סיגד!!! 🥳🎊

היום, לקראת חג הסיגד שיחול ביום שישי, הגיעו לאולפנא מדריכות ממדרשת מסע.
המדריכות העבירו פעילויות בכיתות, הסבירו על המנהגים בחג והכינו לבנות קפה מיוחד☕
לאחר מכן המדריכות שיתפו את הבנות בסיפור המשפחתי שלהן.
היה מקסים והבנות נהנו!

טקס מצטיינות

כיתות ח' בגיחה! ⛺🌿

השבוע יצאו בנות שכבת ח' לגיחה מחנאית בנאות קדומים.

הן התנסו בבניית אוהלים ובבישולי שדה ובשעות הפנאי שיחקו במשחקי גיבוש.

תודה למש"ציות הבוגרות משכבות ט'-י"א שסייעו בכל מה שנצרך לתפעול הגיחה!

ותודה מיוחדת לרב אשר כורסיה שהגיע לבקר בשטח!🙏🏼

כנס חשיפה לשירות הלאומי!

שכבות י"א- י"ב השתתפו היום בכנס חשיפה לשירות הלאומי בבניני האומה בירושלים. בכנס שמעו הבנות על האפשרויות והתחומים בש"ל, ועברו בין דוכנים של עמותות ומקומות בהם ניתן לשרת. כמובן שגם בוגרות האולפנא נכחו באירוע והציגו את המקומות בהם הן משרתות כיום.
שמחנו והתרגשנו כל כך לראותכן! 😍🤩

שעה רגשית כיתתית לכיתה ז'3

שיעור קמפוס בית מדרש בכיתה ז'

מבחן מתוקשב בלשון💻

השבוע נבחנו תלמידות כיתה ז'3 בלשון דרך המחשב.

המבחן כלל: סרטון, משחק, טקסט ושאלות פתוחות וסגורות.

שיעור אמונות ודעות לכיתות י'

במסגרת שיעורי "השכלה כללית" בשכבה י' מתקיים בין יתר הקורסים, קורס "אמונות ודעות" במסגרת הקורס מתנסות הבנות בגיבוש עמדות אישיות במגוון נושאים אקטואלים.
הנושאים נבחרים על פי תחומי העניין של הבנות.
הבנות לומדות את הנושא בו בחרו לעסוק, אוספות נתונים, מציגות את הרציונאל בכל עמדה ומתדיינות על הנושא הנבחר בכיתה.
לאחרונה, בחרו הבנות לעסוק בשאלת החובה להתחסן מול חירות הפרט ובאופן כללי, קריאת נתונים והסקת מסקנות בשאלה האם להתחסן או לא.
השבוע, בחרו הבנות לעסוק בשאלת "ניסויים בבעלי חיים" בעד ונגד ובאילו תנאים.
במהלך הקורס, מתנסות הבנות בניסוח טיעון ובהצגת שאלות לצורך בירור וליבון עמדות מנוגדות.
אנו מאמינים, כי בניית עמוד שדרה ערכי, עבודה על גיבוש זהות ופיתוח היכולת להתמודד עם עמדות מאתגרות הן חלק מהותי מארגז הכלים אותו יש לצייד את בנותינו במציאות של עולם פוסט מודרני.
מרגש ומרתק לפגוש בשיח פתוח, איטלגנטי ומכבד.
כזה שלא חושש לדון בכל נושא ובלבד שהדברים נעשים באופן מכבד.